המלצות להורים לנוער שמירה על הקשר בגיל ההתבגרות 13–18
מה קורה במוח בן/בת הנוער ואיך לשמור על הקשר כשהוא נסגר
← חזרה למדריך המלא
← חזרה למדריך המלא
"בחבלי אדם אמשכם, בעבותות אהבה"
מוח המתבגר עובר שיפוץ נוירולוגי מסיבי - נתיבים עצביים נהרסים ונבנים מחדש. מה שנראה כ'מרד' הוא לרוב ביטוי של עולם פנימי שבוחן: "האם הקשר עמיד? האם אוכל לסמוך עליך גם כשאני בסערה"? התשובה שלך לשאלה הזו - לא במילים, אלא בנוכחות שלך – זו החוויה שתיזכר.
מה חשוב לדעת?
- מה שמניע את בן/בת הנוער יותר מכל? שייכות ומשמעות. לא פרסים, לא עונשים - שייכות
- כשהוא/היא נסגר/ת, מסתגר/ת, עונה בחד הברות - זה לרוב לא מרדנות. זה עומס מוחי וצורך עצום בביטחון
- המשותף לכל בני האנוש - גם מתבגרים: הצורך לדעת שיש מי שלא יעזוב, גם כשקשה
- הורה שנמצא - גם כשדוחים אותו - הוא ההורה שנזכור ב-3 לפנות בוקר כשהאיש הצעיר יצטרך מישהו לידו.
מה כדאי לעשות?
- שיחות עמוקות קורות בנסיעה, בהליכה, במטבח.
- לשאול בסקרנות אמיתית, לא "הכל בסדר?" אלא "מה היה בזה מוזר/מעצבן/מצחיק היום?"
- לשתף מעצמנו- "גם אני לפעמים מרגיש/ה ש" ... מתבגרים מגיבים לאמינות, לא לסמכות בלבד.
- לתקף לפני תגובה "נשמע שזה ממש מתיש..." . לפני כל עצה, כל הנחיה, כל "אבל"
- לשמור על הקשר גם בסערה: "אני לא מסכים/ה, ואני לעולם לא עוזב/ת אותך"
- לשאול מה הוא/היא צריך/ה: "אתה רוצה שאקשיב? שנחשוב יחד? או שאתן לך מרחב?"
💗 מה שקורה בגוף ובמוח
כאמור, מוח המתבגר משול ל'מטוס סילון עם בלמים של אופניים'. עדיין בונה את יכולת הוויסות הרגשי. בכל פעם שהמענה שלנו הוא חום ועקביות - אנחנו בונים ממש ביולוגית את מנגנוני הוויסות שלו. הקשר אינו הרקע לטיפול - הוא הטיפול עצמו.
💗 לך, ההורה
להיות הורה לבן/בת נוער פירושו לפעמים לאהוב מישהו שדוחה אותך. חמלה עצמית - "אני עושה את המיטב שאני יכול/ה" אינה חולשה. היא התנאי לנוכחות אמיתית.
ממה כדאי להישמר?
- השוואה לאחים, לחברים, "לדורנו", חוסמת תקשורת דיאלוגית ומעוררת בושה
- "בגילך כבר..." הורה שנסגר לעולם של ילדו, מאבד את האפשרות לקשר עימו
- עצה מיידית לפני הקשבה, בן/בת הנוער מרגיש/ה "שוב לא מבינים אותי" ונסגר/ת
- הפיכת כל שיחה לשיעור מוסר נוער מזהה "מוד הדרכה" ממרחק. דיבור אנושי במוד אוהב זה המפתח.