המלצות להורים לפעוטות — ניהול סערות רגשיות בגיל 1–3 שנים
מה קורה במוח הפעוט ברגעי סערה — ואיך לשמור על הקשר
← חזרה למדריך המלא
← חזרה למדריך המלא
"חנוך לנער על פי דרכו ..." משלי כב, ו
ה"לא!" של הפעוט הוא לא מרד. הוא התפתחות בריאה. הוא גדל, הוא מגלה שיש לו רצון, וזה מרגש ומאתגר בו-זמנית. אתגר ההורות בגיל הזה אינו 'לשבור' את הרצון, אלא ללמד את הפעוט שהרצון שלו חשוב ויש גם מגבלות במציאות. הגם וגם הזה, הוא חלק מרכזי בסיפור ההתפתחות הבריאה.
מה חשוב לדעת?
- מה שקורה במוח הפעוט ברגע סערה: האמיגדלה - המרכז הרגשי – 'משתלט על ההגה'. הקורטקס הפרה-פרונטלי, המאפשר חשיבה, שיפוט ושליטה עצמית, עדיין לא קיים בגיל זה.
- הדרישה מפעוט 'להתנהג בסדר' כמו מבוגר - היא בלתי אפשרית ביולוגית
- ילדים בגיל זה לומדים וויסות רגשי בעיקר ממך - לא מהסברים, אלא מן הדוגמה החיה שהם רואים
- המשותף לכל בני האנוש - גם פעוטות: הצורך לדעת שהקשר שלם ויציב, גם תוך כדי וגם אחרי הסערה.
מה כדאי לעשות?
- לרדת לגובה עיניו - קשר עין, קול ונוכחות רגועים. הגוף שלך 'מדבר' לפני כל מילה.
- לתקף את הרגש מבלי לאשר כל התנהגות, "אני רואה שאתה כועס מאוד. זה בסדר להגיד שכועסים"
- לתת שם לרגש "נראה לי שאתה עצוב כי רצית...." מחקרים מצאו ששמות לרגשות מפחיתים פיזית ב-50% את עוצמת הסערה במוח
- קודם לווסת, אחר כך להסביר – כשסוערים אין הפנמה, חיבור והרגעה לפני הסבר ושיחה
- לחזור על מסר הביטחון "את/ה בטוח/ה. אני איתך כאן. אני שומר/ת עלי/יך"
- להציע בחירה בטוחה "את/ה יכול/ה לבכות לידי, או שנשב ונרגע יחד "
💗 מה שקורה בגוף ובמוח
בכל פעם שהתגובה ההתנהגותית חוזרת לרגיעה - ניתן לחזור ולתת תיקוף והרגעה. האמיגדלה לומדת לבטוח מחדש. הפחד הגדול ביותר של הפעוט אינו הנפילה, הכאב, או גורם הבהלה - אלא שתעזוב אותו ברגע הסערה. מחקרים גילו שנוכחותך היא הפיתרון והתשובה.
עקביות בין מילה למציאות היא יסוד האמון
ממה כדאי להישמר?
- "לא קרה כלום..."! מכחיש את הרגש ומלמד שרגשותיו שגויים
- הסבר ארוך בזמן ההתפרצות - הפעוט אינו יכול לשמוע בשעת הסערה כשהאמיגדלה פועלת. ההסבר יכול לחכות
- בושה אינה כלי חינוכי - בושה חוסמת למידה, אינה מקדמת אותה
- "נלך רק לרגע" – אמנם לפעוטות אין דיוק בתחושת זמן, אך הם שומעים בניגון של המילים שאין עקביות בין מילה למציאות.