המלצות להורים לילדי בית ספר יסודי התמודדות עם לחץ ודחק בגיל 6–12
מה קורה במוח ילדך בגיל בית הספר - ואיך לשמור על הקשר בעיצומו
← חזרה למדריך המלא
← חזרה למדריך המלא
"שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך" — משלי א, ח
ילד בגיל בית הספר רוצה מאוד לעמוד בציפיות - שלך, של המורה, של החברים. הלחץ שהוא נושא אמיתי ומשמעותי - גם כשנראה לנו "קטן". מה שנראה כ"הגזמה" הוא לרוב ביטוי של עולם פנימי שעדיין לא מצא את מילותיו.
מה חשוב לדעת?
- ילדים בגיל זה מושפעים מאוד מהמתרחש ומושפעים גם ממה שאינם מבינים - הם רואים, שומעים ומרגישים את ההורים ואת המתרחש.
- מה שקורה במוח ילדך ברגעי סערה: מרכז השיפוט - חלקו העליון של המוח, הוויסות והתכנון - עדיין בשלבי בנייה. כשהוא "מתפוצץ" על דבר קטן - זו פיזיולוגיה לא בחירה.
- ילדים בגיל זה לומדים מה הרגשות שלהם אומרים עליהם לפי התגובה שלנו. אם נגיב בפחד ושיפוטיות - הם ילמדו להסתיר. אם נגיב בסקרנות וחמלה - הם ילמדו לדבר ולשתף.
- הקשר ההורי הוא עדיין עוגן הביטחון המרכזי בגיל הזה - הרבה לפני החברים.
מה כדאי לעשות?
- להיות נוכח/ת ברגע הסוער - לשבת לידו, לא למהר לפתור, קודם כל להקשיב
- לשקף מה שרואים "מהרגע שנכנסנו לממ"ד ראיתי שאתה שקט ... אולי נבהלת?"
- לתקף לפני לפתור "זה נשמע באמת מפחיד, אני מבין/ה למה הרגשת ככה... "
- כדאי ורצוי לבחור זמן טבעי לשיחה – בנסיעה או בפעילות משותפת, בארוחה - לא ישיבה רשמית זה מול זה.
- לחזור על מסר הביטחון. "אתה צודק שזה היה קשה. אני תמיד כאן איתך, אתה חשוב לי, אני שומר/ת עליך"
- לשמור על גבולות מתוך קשר "אני לא מסכים/ה עם מה שעשית, ובלי קשר תדע שאני אוהב/ת אותך תמיד"
💗 מה שקורה בגוף ובמוח
כשילד מספר על חוויה קשה ומקבל תיקוף - לא עצה מיידית, לא שיפוט - המוח הרגשי (האמיגדלה) נרגעת והחלק העליון של המוח (הקורטקס) חוזר לפעול. רק אז הוא יכול לחשוב, ללמוד ולקבל הנחיה. תיקוף רגשי אינו פינוק - הוא זרימה והבנה של הביולוגיה.
ממה כדאי להישמר?
- "זה לא כזה עניין גדול, תתקדם" - מוחק את חוויתו ומלמד שרגשותיו שגויים.
- שאלות חקירה לפני הקשבה "מה? למה? מה עשית שזה קרה... "? לפני תיקוף, נשמע כהאשמה.
- השוואה לאחים - מייצרת תחרות, לא מקדמת בשלות רגשית
- הבטחת פתרון שאינו בידינו, כשאיננו בטוחים בכך, פוגע בבסיס האמון